מקורותיו המודרניים של הסכסוך העברי (יהודי) - ערבי (מוסלמי) מתחילים ב-1882, עם הגל הראשון של חזרת היהודים למולדתם העתיקה. ארץ הקודש, כפי שמכונה ארץ ישראל בפי היהודים והנוצרים, הייתה מחוז פרימיטיבי באימפריה העותומאנית (תורכית), מיושבת בדלילות, רובה מדבר וביצות. קנית אדמות ועיבודם החקלאי, כמקור הפרנסה העיקרי של המתיישבים היהודים, כונתה ע"י התנועה הציונית (ציון - כינוי תנ"כי - פיוטי לארץ ישראל) בשם כיבוש השממה. זו הייתה הדרך להקניית ערכי לאום לעם שאיבד את אדמתו וחוזר אליה.
קרא עוד...